מועד ב׳ זה מוסד ישראלי למופת.
אולי זה התחיל כמענה למי שבאמת נבצר ממנו/ה להגיע למבחן בגלל מילואים או אישפוז, אך הוא התרחב. לא הרגשת טוב? לא מרוצה מהציון? אפשר לגשת למועד ב׳.
מועד ב׳ זה גרסה ישראלית של מוסד קדום בהרבה. בפרשת ״בהעלותך״ משה מביא בפני בני ישראל את מצוות קורבן פסח יחד עם המועד הנדרש:
"וְיַעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר־יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ כְּכׇל־
חֻקֹּתָיו וּכְכׇל־מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ" (במדבר ט ב-ג).
אלא שמיד אחרי כן חבורה אנונימית מן העם באה בתלונות על כך שהפסידו את המועד, והם צריכים מועד נוסף:
"וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא־יָכְלוּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת־קׇרְבַּן ה׳ בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ט ו-ז).
בקשתם למועד ב' נסמכת על סיבה ברורה: הם עסקו במצווה אחרת – קבורת המת.
ר׳ עקיבא רואה בפנייה זו דוגמא של הכלל, ״מגלגלין זכות על-ידי זכאין״ – כלומר, אנשים טובים זוכים להביא דברים טובים לעולם, אנשים ראויים – מתגלגלים דרכם אירועים שהיו צריכים לקרות בלאו הכי. האופציה לפסח שני היתה ראויה שתינתן בין כך ובין כך:
"ראויין היו ישראל להיגאל ממצרים, שאילו לא עמדו משה ואהרן, שנאמר (בראשית טו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.
ראויין הן ישראל לקבל את התורה, שאילו לא עמדו משה ואהרן ודור המדבר, שנאמר ׳יצפון לישרים תושיה׳ (משלי ב).
ראויה היתה פרשת פסח קטן [שני] להיאמר, שאילו לא עמדו טמאים שנאמר, ׳למה נגרע לבלתי הקריב וגו' (במדבר ט).
ראויה היתה פרשת נחלה להיאמר שאילו לא עמדו בנות צלפחד" (מסכת שמחות ח יד).
שינוי חברתי משמעותי – כגון גאולת מצרים, מתן תורה, פסח שני ופשרת הנחלות – מתרחש בעיקר כי תנאי השטח הבשילו, והעם מוכן לכך. מנהיגות היא חשובה, אך כוחה נובע באופן אורגני מלמטה. לעתים מנהיגות אמיתית ומשמעותית היא אנונימית. הרי איננו יודעים את שמותיהם של בני אותה חבורה שהביאה את המוסד ״קורבן שני״ לעולם.
הרב אורי שרקי מעלה את השאלה המתבקשת, למה דווקא פסח מבין כל החגים, קיבל הזדמנות למועד ב':"הרי לא מצאנו שמי שלא יכול לשבת בסוכה בסוכות יכול לעשות סוכות שני…מי שנאנס ולא עשה מצוה הרי הוא פטור. אם כן מדוע לחייב?! מה כל כך נורא באי עשיית הפסח מפני אונס?! אלא שכאן יש דין מיוחד, שהרי "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים (רמב"ם הלכות חמץ ומצה ז לו)״. (מתוך הרב אורי שרקי, ׳בהעלתך – מצות פסח שני׳)
הייחוד של קורבן פסח, הפותח פתח לפסח שני, הוא בעממיות שלו: כל אחד ואחת מעם ישראל חייב לראות את עצמו כאילו יצא/ה ממצרים. יציאת מצרים הינה של כל העם.
ולא רק לכל העם: פסח שני הוא הזדמנות גם לגרים, שעאינם עוד יהודים, להקריב קורבן:
"וְכִי־יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה׳ כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ" (במדבר ט יד).
פסח שני מושתת על עולם ערכי ובו, לכל אחד ואחת – המנהיגות וה״עמךָ״, הטמא והטהור, היהודי והגר – כולם חלק מאותו סיפור שחוטיו נרקמים לכדי רקמה אחת.
