במקרא, לידה אינה רק אירוע משפחתי משמח. היא גם מאורע שמשפיע על יחסי היולדת עם האל. אחרי הלידה, האישה היולדת נקראת להקריב בבית המקדש קרבן, ולא סתם קורבן אלא קורבן חטאת:
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.
השאלה 'למה היולדת צריכה להביא קורבן חטאת?' הטרידה מאז ומעולם את לומדי ולומדות התורה. הרי קורבן חטאת מקריבים ככפרה על חטא. מצאתי פתרונות שונים ומגוונים לשאלה זו, המשותף להם הוא זיהוי של חטא אחר מהלידה עצמה, עליו נדרשת האישה להביא את קורבן חטאת.
למשל, כפי שמובא מפיו של רבי שמעון בר יוחאי (נידה ל"א ע"ב) החטא הם הדברים (קללות ונדרים) שהאישה אומרת בשעת כאבה; רבנו בחיי מקשר בין הקורבן ובין הצורך 'לכפר על החטא הקדמוני', חטא גן העדן שבעקבותיו נאמרת הקללה, "בעצב תלדי בנים"; משה מאיר (באתר קולות) מציע פירוש בו הקורבן נועד לבטא את הקול/מחשבה של האישה לאי רצון לתת חיים.
אבל אולי קורבן החטאת של היולדת בכלל אינו בגלל חטא?
ניתן להסביר שכל קורבן חטאת הוא סוג של אתחול מחדש (restart בלע"ז) למערכת ההפעלה. אנחנו כמעט ולא מכבים ומדליקים את המחשב, אולם מתי בכל זאת מבצעים את פעולת האתחול מחדש?
אפשרות אחת – כשיש תקלה ומנסים לכבות ולהדליק מחדש. בנמשל, אלו קורבנות חטאת שיש להקריב בגלל חטאים שנעשו בשגגה – הקורבן כאן מאתחל את המערכת ומואפשר לאדם להתחיל מחדש, נקי. אפשרות שניה – על מנת לבצע שדרוג של המערכת יש לכבות ולהדליק. בנמשל, חטאת נזיר: האדם שלקח על עצמו להיות נזיר וחוזר לחיים "רגילים" מאתחל את המערכת כדי להשתנות, להשתדרג . אפשרות שלישית – אתחול המחשב (format) כשיש לשנות מהותית את התוכנה. בנמשל, חטאת מצורע.
לידה דומה ל-'התקנה של חומרה חדשה'. כשמותקנת חומרה חדשה אנו נדרשים לכבות ולהפעיל את המחשב מחדש. כל המערכת צריכה להתרגל למצב החדש שנוצר – לחיים החדשים שנוצרו. לידה של תינוק חדש משפיעה על כל המערכת המשפחתית, משנה אותה, משדרגת אותה. התורה מחייבת אותנו להכיר בכך. לעצור ולהקריב קורבן, לתת מקום ובמה לשינוי.
קורבן חטאת יולדת הוא הזמנה להכיר בשינויים המתרחשים סביבנו, לעצור להתבונן ולפנות להם מקום בנו ואיתנו.
