קרח מבקש להנהיג ואלוהים לא אוהב את הבקשה, בלשון המעטה, ומטיל עליו ועל משפחתו עונש חמור שהתיאור שלו מאוד גראפי:
"וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּֽתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָֽאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כָּל־הָֽרְכֽוּשׁ: וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּֽאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל: וְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם–נָסוּ לְקֹלָם: כִּי אָמְרוּ, פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ. וְאֵשׁ יָצְאָה, מֵאֵת יְהוָה; וַתֹּאכַל, אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, מַקְרִיבֵי, הַקְּטֹרֶת." (במדבר ט"ז, ל"ב-ל"ה). האדמה פוצה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו, מקריבי הקטורת מועלים באש. אז מה בעצם היה חטאו של קרח?
קרח הוא דמות מורכבת.
על פניו, קרח הוא חדשן, שמאתגר את המערכת ואפילו רודף צדק, המבקש שיוויון
"וַיִּקָּֽהֲל֞וּ עַל משֶׁ֣ה וְעַל אַֽהֲרֹ֗ן וַיֹּֽאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֘ רַב לָכֶם֒ כִּ֤י כָל הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּתְנַשְּׂא֖וּ עַל קְהַ֥ל יְהֹוָֽה" (במדבר ט"ז, א).
הוא יוצא נגד השיטה ואומר בצורה פשוטה- אנחנו לא מוכנים לקבל את הקביעה האלוהית מי הוא המנהיג ויש לבחור אותו בצורה אחרת. ואם הקדושה היא של ייחוס שבטי, הרי שהוא גם מתאים לתפקיד.
המקטרג הגדול על קרח הוא ה"שפת אמת" שקובע: "עניין מחלוקת קורח, שאמר 'כל העדה קדושים ובתוכם ה", ומשה אמר 'אשר יבחר ה' הוא הקדוש'. כי באמת כל הקדושה היא הנמשכת מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל: אדם מקדש עצמו למטה מעט, מקדשים אותו מלמעלה הרבה… וקורח לקח הקדושה לעצמו, כמו שכתוב 'ויקח קורח', וסבר כי על ידי הקדושה שלמטה – בתוכם ה'".
קרח יוצא נגד הקדושה האלוהית ומבקש שליטה "ארצית" של בני האדם בגורלם. זה הרי מוטיב של מחלוקת שיחזור בגרסאות שונות לאורך המסורת היהודית תחת הכותרת "לא בשמים היא". יותר מזה, קרח מבקש לעצמו את המנהיגות ולא באמת מדבר בשם הצורך של העדה. לטעמו של ה"שפת אמת", הוא ניהל את המחלוקת "לא לשם שמים" – לא לשם הרעיון, אלא לקידום ענייניו הפרטיים.
לעומת הקו המקטרג, שה"ששפת אמת" מייצג, הרי שיש כאלה המייחסים לו מידה של חסד והגדיל לעשות הרב צדוק הכהן מלובלין שאמר על קרח ועדתו: "שידעו כי לעתיד לא ילמדו איש את רעהו ויהיה מדרגה זו שכל העדה כולם קדושים וחשבו שכבר הגיעו לכך, ומרוב השתוקקותם לזה עד שנתרצו באמת שאם באמת אינם במדרגה זו אז טוב מותם מחיים ומסכימים למות באמת" (צדקת הצדיק, ס"ה).
אז, כנראה, פה קבור הכלב.
כמו מנהיגים פורצי דרך אחרים בהיסטוריה, ששילמו מחיר כבד,לעיתים גם בחייהם, על הובלת קו שונה מהמציאות, קרח פשוט הקדים את זמנו. אולם, בשונה מאחרים, ממרטין לותר קינג, לדוגמא, ככל הנראה הוא לא רק הביא אג'נדה חדשה, הוא פשוט עשה את זה בדרך לא נעימה ומתנשאת שטילטלה מדי את היסודות הרעועים גם ככה של עם, שזה עתה יצא מעבדות ובונה את מערכת הערכים שלו. יש כאן שיעור מכונן במנהיגות- עיתוי ודרך. בשניהם נפל קרח.
