בני ישראל, ברגעיהם הראשונים כבני חורין, עוברים בפרשת "בשלח" תחנות שונות הממוקמות בין ים-סוף להר-סיני. בתחנות אלו הם זוכים לניסי ההשגחה: מים מרים שהופכים למתוקים במרה, מעיינות מים ותמרים באילים, המן שירד משמים במדבר סין, מים היוצאים מהסלע וניצחון מלחמת עמלק ברפידים.
תפקיד הניסים הללו נראה פשוט – לספק חיים, מים מזון והגנה, לעם שכתינוק עתה נולד ונודד במדבר. בתיאוריית "פירמידת הצרכים של מאסלו" לא ניתן לעבור לרמה עליונה יותר של צורך ומשמעות לפני ההזנה הבסיסי, וגם אצלנו לפני מתן תורה, ישנו סיפוק צרכים ברמה בסיסית וקיומית.
לצד הגדרת אירועי תחנות המדבר כ"נס", הם מוגדרים גם כ"ניסיון": בהמתקת מי מרה – "וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שמות ט"ו, כה); בנתינת המן – "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" (ט"ז, ד); ובהוצאת המים מהסלע ברפידים: "וַיָּרֶב הָעָם עִם משֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה. וַיֹּאמֶר לָהֶם משֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'… וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (י"ז, ב-ז).
מה הקשר בין ניסים לניסיונות?
העם שיצא זה עתה לחירות מבית-עבדים צריך ללמוד להיות עם בן-חורין. תחנות המדבר שהוא עובר הן בעצם אבני דרך חינוכיות, ערכיות ודתיות במסע הגיבוש שלו כעם. מדובר בתחנות ולימוד ותרגול לחברה שמתנסה לראשונה באמונה וביטחון באלוהיה בשמירת חוקיו. הצדקה, המשפט, השוויון החברתי, כבוד הדדי והתחשבות בזולת; התגייסות למטרה לאומית, סולידריות ומשמעת, כל אלה ועוד הם מרכיבים ביסודו של עם בן-חורין. אין משמעות החירות של העם לעשות ככל העולה על רוחו, אלא עבור קבלת אחריות על התנהלותו החברתית והרוחנית, על הגשמת ייעודו.
לצד רגע של נס ומילוי צרכים ישנו רגע של מבחן והתנסות ערכית.הניסים והניסיונות לא רק עומדים זה לצד זה, אלא הם קשורים יחד. הנס מביא עמו ובתוכו ניסיון. פרופ' נחמה לייבוביץ' מסבירה את הקשר בכך שנס מגיע לאחר כישלון בניסיון הביטחון: "תשובת ה' בנס היא מילוי בקשתם, אלא מאחר שבתלונותיהם כבר הראו את כישלונם מבחינת יכולת עמידתם במדרגת הבטחון בה', הנה תינתן להם עתה משאלתם, אבל נתינה זו שוב תהיה בה העמדה בניסיון – ובזה יהפך כישלונם לניסיון חדש" (עיונים שמות עמ' 194). עצם הנס, לטענתה, מביא איתו ניסיון נוסף.
הרב סולובייצ'יק תובע מניסים וניסיונות המדבר עיקרון קיומי רלוונטי לדורות,: "כל הניסים שמחולל הא-לוהים למען האדם חייבים להיות מלווים בשינוי באישיותו של האדם. נס מביא עמו מחוייבות; האדם חייב לשלם עבורו או ליטול בו חלק. ואף שהאדם יכול לקחת רק חלק מזערי בניסים המשפיעים על סדרי הטבע, יכול הוא להשתתף בביצוע "הניסים הנסתרים" המתרחשים במעמקי אישיותו – גאולת הנפש, חזרה בתשובה, חידוש הרוח, טיהור הלב. מה שעושה הא-לוהים בטבע, חייב האדם לשאוף לכפול בתוך אישיותו ע"י טיהור לבו ורימום נפשו" (זמן חירותנו עמ' 65). חלקנו בנס הוא הזיכוך עצמי וטיהור הלב שבא בעקבותיו.
ניתן להסתכל על חיינו כיום, הפרטיים והלאומיים, כשילוב של ניסים וניסיונות במסע הגדול שעובר כל אחד מאיתנו כפרט בחייו ברגע משבר וצמיחה, וכולנו יחד כאומה הנלחמת ונאבקת בתקופה זו על קיומה, גורלה וייעודה.
