ושוב יצאנו לדרך
רשמים מיום סיור לימודי במועצה האזורית מטה יהודה
מאת רוזי נוימן, מנהלת אגף שירותים חברתיים קהילתיים, עיריית כפר סבא
————————————————————————————–
נפגשנו, לאחר שגמענו את הדרך למועצה במטה יהודה. פתחנו עם לימוד קצר "לרדת לעלות" / דוד אבידן:
"להבין משמע להגיע…אבל להגיע אין משמע להבין זה כבר עניין מיסטי…
"קודם כל לא לרדת לסוף- דבר, אלא לעלות אליו…"
"ואחר כך לא לגעת בדבר עצמו אלא לגעת בעצמינו…"
בנימה אישית, ללמוד מהמפגש, מהחוויה וכך היה עבורי יום הסיור הזה.
פגשנו את ארז אמבר, מנהל אגף החינוך מזה שנה תמימה. שמענו על החזון, האתגרים העשייה והנתינה, במיוחד בימים אלה של מלחמה. ואם לא די בכך, גם השריפה בהרי ירושלים הוסיפה לסך ההתמודדות של הרשות בכלל ואגפי החינוך והרווחה בפרט. ארז סיפר על מוטת השליטה הרחבה של המועצה (57 ישובים) והדגיש את האני מאמין שלו – להאמין בעצמינו ובעשייה. הוא סיפר על האתגרים לפתוח מסגרות מגוונות לכל צרכי התלמידים במועצה – בשנה הבאה יפתח בית ספר לחינוך מיוחד במבנה של מרכז הקשר של הרווחה, הודות לשיתופי הפעולה ולחיבור עם הדס, מנהלת האגף לשירותים חברתיים. נפרדנו לשלום עם עוד תובנות להמשך המסע.
יותר מכל אצלי הדהד המשפט של ארז שאני ממש מסכימה – אנחנו אנשי החינוך והרווחה לא קורבנות! הייעוד והעשייה שלנו הם מתוך בחירה!!
המשכנו לנסוע מעלה מעלה. פיתולים אין ספור ומפגש עם נופים מדהימים איזו מדינה יפה! התברברנו בדרך ולבסוף הגענו למקום קסום "בית פעילות" בצובה. פגשנו "שינ-שינים" ומתנדבים מחויבים, ארץ ישראל היפה כמה נתינה! ערכנו סיור מרתק בסדנאות, אליהן מגעים כ- 200 אנשים עם מוגבלות ונערות בסיכון, כחלק מתוכנית השיקום המעניקה להם משמעות ותקווה.
כמובן איך אפשר בלי? חווינו גם אזעקה.
ומהמקום יצאנו עם למידה חדשה ומלאי גאווה על כל כך הרבה עשייה ונתינה!
משם נסענו לארוחת צהרים במועדון של קיבוץ צובה, כי כידוע, אי אפשר בלי הזנה לגוף וגם לנשמה,
נפגשנו לשיחה עם הדס, מנהלת האגף לשירותים חברתיים, ששיתפה על האתגר לנהל אגף עם מוטת שליטה כל רך רחבה – לא רק כמות הישובים, אלא גם הריחוק הגיאוגרפי, ועל ההשקעה בהון האנושי כחובה! גם הדס דיברה על החשיבות של שיתןף הפעולה עם ארז מנהל אגף החינוך, ועם כל האגפים העוסקים בקהילה, כי כשהם ביחד, הם כוח ומהווים אחד לשני תמיכה.
לבסוף עוד לימוד עיבוד וסיום – דיברנו על מצוקה, נס, כוחות, ערבות הדדית וחשיבות הקהילה.
בנימה אישית, אנו הכלי של עצמנו, אנו מודל לצוותים ולעובדים שלנו. ככל שנקיים שיח עם האחר, נבין, נלמד נשתפר ונהפוך לבני אדם, לאזרחים ולאנשי מקצוע טובים יותר.
ולסיום, תודה גדולה לאלקנה ולשושנה על סיור מלמד מעשיר, חוויתי וכתמיד, מושקע.
