זכריא נבסו, ראש המועצה המקומית כפר קמא, הוא בוגר ועמית של שלוש תוכניות בקולות: תוכנית מובילים בשלטון המקומי (2023), תוכנית ראשי הרשוית באשכול כנרת עמקים (2023) ובימים אלה הוא עמית בתוכנית נווספת של ראשי הרשויות באשכול- כנרת עמקים.
נבסו בן 69 נשוי ואב לארבעה ילדים, גדל בכפר כמא, חלק ממשפחה גדולה מאוד, כאשר גם אחיו גרים עם משפחותיהם בכפר. לאחר ששירת כקצין בצה"ל, הוא המשיך לעולם העסקי, ועסק בעיקר בתחום הטקסטיל בארץ ובחו"ל. באחת עשרה שנים האחרונות הוא משמש ראש מועצת כפר כמא.
הצ'רקסים הגיעו לארץ ב1870 לאחר מלחמה ארורה עם הרוסים, שבה הם כבשו את מולדתם. לאחר שגורשו מהקווקז הצ'רקסים התפזרו בחמישים מדינות בעולם. בטורקיה הריכוז הגדול ביותר, מעל חמישה מליון צ'רקסים. בסוריה, שם חיו קרוב למאתיים אלף, אחרי שעברו את הטלטלות יחד עם כולם, נשארו כיום כמאה אלף וכל השאר פליטים בכל מיני מקומות. בישראל יש בשני כפרים, כפר קמא וריחניה, בסך הכל כחמשת אלפים איש. כדי לשמור על הקהילה כקהילה ישנה השתדלות שיתחתנו בתוך הקהילה, או איחוד משפחות עם צ'רקסים ממקומות אחרים, חלקם ממדינות איתם היו או ישנן מלחמות כמו ירדן, לבנון, סוריה. ויש מקרים חריגים וחריגות.
מערכת הקשרים של כפר כמא והיישובים מסביב מאז ומתמיד, עוד מלפני קום המדינה, התאפיינה בשותפות. והילדים לומדים בבית הספר התיכון "כדורי". העובדים מהכפר משולבים בשוק החופשי, בתוך הקהילה יש מעל 180 עובדי היי טק, בכל הארץ ובכל החברות המובילות. "האינטגרציה ושילוב בבית הספר בריאה יותר ומסייעת להתמודדות אחר כך. אנחנו קהילה משותפת שבונה את מה שקורה פה באיזור. אם יהיה שוויון בתנאים זה תלויי בראש ראשות, תפקידי באופן אישי לסגור את הפינות האלה. אני לא בין אלה שבוכים על המצב, זכויות אתה נלחם בשביל לקבל, לא מחכה שמישהו ייתן לך. עם זאת, חוק הלאום יצר מצב לא שוויוני. אנחנו תורמים למדינה מה שצריך והחוק מפלה, למעשה אתה סוג ב, זה פוגע".
כפר קמא הוא היישוב היחידי בישראל שנבחר להיות אתר תיירות על ידי ארגון התיירות העולמי של האו"ם. במועצה משקיעים הרבה בהפיכתו לכפר תיירותי ובשיווק שלו. יש מרכז מורשת, סיורים, הדרכות, בקיץ יש פסטיבלים עם להקות צ'רקסיות מכל העולם שאליו מגיעים נערים ונערות צ'רקסים מחוץ לארץ.
בארץ כל חברי הקהילה מדברים צ'רקסית, בבית ספר מלמדים את השפה, כך שהתלמידים יודעים ארבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית וצ'רקסית. בבגרויות יש תוכניות חדשות, בהן לומדים היסטוריה צ'רקסית. אך לא בכל קהילה צ'רקסית בעולם המצב דומה "בכפר כמא יש את הפריווילגיה להוביל תהליכים לשמר את התרבות. זה לא מובן מאליו שיש פריווילגיה להוביל תהליכים כאלה, אנחנו כמועצה מקומית משמשים כמגדל אור ודוגמא לכל הצ'רקסים בעולם איך לפעול בצורה אוטונומית וחופשית. לא בכל מקום אפשר לעשות את זה".
נבסו נהנה מהלימוד בקולות, חלק מהתכנים היו מוכרים לו מהחינוך הישראלי שקיבל. עבורו זו הייתה הזדמנות לעצור וללמוד. "זה זמן איכות שאתה מתנתק מכל העשייה ואת חושב אחרת, שומע דברים, מנתח דברים אחרת, מרענן את כל החלודה בראש".
הקשר בין חברי הקבוצה בתוכנית המובילים בשלטון המקומי היה חזק וחלקם נעשו חברים גם בהמשך. "כשטסנו לארצות הברית, ראיתי ולמדתי איך קהילה יכולה להתפתח גם בארץ אחרת, איך שומרים ומתאגדים". חלק מהרעיונות שראה בקהילות בארצות הברית הוא מנסה ליישם בקהילה שלו. נבסו אף חבר בארגון הצ'רקסי העולמי, תפקיד שמקנה לו מעמד של שגריר "אני אומר כל הזמן לחברה הצ'רקסים מכל העולם, כשחושבים איך לשמר את התרבות והקהילה, אנחנו לא מצליחים להמציא את הגלגל, יש עוד קהילה כזאת – הקהילה היהודית וצריך ללמוד ממנה". במהלך המסע לארצות הברית, השתתף זכריא, יחד עם חברי הקבוצה, במצעד תמיכה בישראל שהתקיים בניו יורק. החוויה הייתה עוצמתית ומשמעותית עבורו, בשל העיתוי, במהלך המלחמה. "ההשתתפות בתוכניות הלימוד של קולות והפעילות המשותפת של חבריי מקבוצות המובילי וראשי הרשויות באשכול כנרת, מחזקת את תחושת היחד והשייכות שלנו".
