השבוע נציין את כ"ט בנובמבר, יום בו אישר האו"ם הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בימים אלה, אולי יותר מתמיד, אנחנו נמצאים במשבר אמון עם האו"ם. נראה כי השאלה עד כמה יש לקחת בחשבון את דעתן של אומות אחרות בקבלת החלטות, הייתה ועודנה מחלוקת עומק בתוך הציבור הישראלי. בלעם בא לקלל את עם ישראל, אך האלוהים שם בפיו ברכה. הוא מתאר מצב אופטימלי בו אין צורך להתחשב בדעתם של עמים אחרים "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג ט). מאידך, אנחנו רואים שוב ושוב ביטויים המדגישים את חשיבות דעתם של אומות העולם כעדים להצלחה של ישראל "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יְהֹוָה נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם" (יחזקאל לו כג). כמעט כל תסריט גאולה והצלחה תלוי ב״אישור״ הגויים: "כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת" (ישעיהו מג ט).
היחס לעמים אחרים יכול להדהד את היחס ל'אחר' באשר הוא. עד כמה אנחנו נתחשב בדעתו של האחר בקבלת החלטות בחיינו? תחרותיות מחזקת הישגים ודוחפת אותנו להתקדם. שמעתי פעם פתגם בערבית שאומר שבלי קנאה לא היו מגיעים ילדים לעולם. מאידך, קנאה ותחרותיות עלולות לרוקן אותנו מעצמיותנו. רבי נחמן מברסלב מפרש את הפסוק "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם״ (יחזקאל לג כד), שאברהם סלל דרך חדשה בזכות היכולת שלו לשים את עצמו כאילו הוא לבד בעולם מבלי להתחשב בדעותיהם של אחרים, אפילו לא בקרובים לו ביותר: "שאברהם עבד ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם … ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון: אביו ואימו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: 'אחד היה אברהם' כאילו הוא יחיד בעולם כנ"ל". (ליקוטי מוהר"ן תנינא א)
אברהם הוא לא דמות מנותקת מהאחר. להפך, אברהם ידוע בהכנסת האורחים שלו, היכולת שלו להכניס אורחים לתוך הבית שלו תלויה בעמוד שידרה פנימי חזק. הוא לא חיפש אישורים.
כל אחר שאנחנו נתקלים בו, גם אם אנו נאחזים בעמדת עוצמה, עשוי ללמד אותנו משהו. אם המשבר עם הגויים מכריח אותנו להיות טובים יותר, מה טוב. האחר יכול לעזור לנו לשפר את עצמנו. עם זאת, אל לנו להיות תלויים באישורים של הסביבה. נדרשת גם תנועה של ניתוק מרעשי רקע לטובת מרכוז בעמוד שדרה פנימי, ויציאה לדרך חדשה, אל הנכון, הישר והצודק.
