רון מוסקוביץ, הוא עמית בתוכנית 'עמיתים' הנוכחית, מחזור 26. רון משמש כיום כמנהל הקמת רובע שדות שהיא שכונה חדשה בקרית עקרון. בתפקידו הקודם היה רון יושב ראש ועדה לתכנון ובניה ובמסגרת זו קידם תוכניות לבניית כעשרת אלפים יחידות דיור במספר מועצות בשפלה.
בעברו היה רון ראש המועצה המקומית כפר ורדים, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מנכ"ל המועצות קצרין ובני עייש.
נראה שרון מכיר ויודע עבודה ציבורית על כל גווניה. "חשוב לי לעבוד עם האנשים שבונים ומעצבים את החברה. את השליחות שלי וההשפעה אפשר לראות ולמדוד, זה לא משהו מן השפה אל החוץ. כשניהלתי את הרלב"ד, העבודה התבססה על מנעד רחב של נתונים וגופים כשהמטרה היא הצלת חיים. הפרויקט שאני בו כרגע בעקרון ושהייתי מעורב בתכנון הסטטוטורי שלו הוא מימוש והגשמה שבאה לידי ביטוי באלפי פרטים החל מכבישים ועצים ועד מבנים לחינוך ותרבות".
כמנהל, חשוב לו לעבוד לאו דווקא לפי היררכיות, מי חשוב יותר ומי פחות, אלא באופן שכל אחד יודע ועושה את המוטל עליו. עד היום הוא עוד מקבל טלפונים להתייעצות מאנשים שעבדו איתו לפני עשרים שנה. עבודתו מול אנשים, מביאה איתה היזון חוזר ישיר, שהוא משתדל להיות קשוב אליו. ישנם שמכירים תודה וישנם שמתווכחים. "לפעמים הויכוח הוא על נושאים טכניים כמו גודל הכביש ולפעמים הטכני הוא המהותי. הצורה שבה השכונה תיבנה תשפיע על אופייה, האם היא תתאים לאוכלוסייה צעירה או דווקא של קשישים? עולים חדשים או לאוכלוסיה דתית? אפילו הצורה שבה בונים בית ספר, תשקף את האג'נדה : חללים גדולים, או קטנים. מבנה מחובר לטבע או בעל כיתות מדעיות. אני כל הזמן תופס את עצמי באוקיינוס מלא דגים וצריך לבחור. אני עוסק באנשים שעוד לא נולדו, בעתיד שלנו וזה מחדד אצלי כל בוקר את תחושת האחריות. אני קם עם המון אנרגיה, חדווה, מרגיש חיוניות, שיש חשיבות והשפעה למה שאני עושה".
לקולות רצה להגיע דרך התוכנית המובלים בשלטון המקומי ולבסוף הגיע לתוכנית עמיתים, שבה משתתפים מנהיגים מתחומים שונים, והוא שמח מאוד על כך "אני מודה על האינטראקציה עם אנשים צעירים דעתניים, מאוד מעניינים, בעלי כושר ביטוי. אנחנו באים מתחומים ומרקעים שונים לחלוטין, אך מה שמשותף לכולם זו אכפתיות עם שכל, חדשנות וראיה יותר רחבה של חברה וקהילה. התחושה שהייתה לי לפני שהגעתי לעמיתים היא שישנה אדישות בציבור למה שקורה. המפגשים בקולות עם אנשים מעורבים, כל פעם מחדש מחממת לי את הלב".
המפגש עם הטקסטים היהודיים הופך את המפגש לרחב ומעמיק יותר "הלימוד הוא אחד הדברים שאני מאוד שמח אליהם. תמיד נמשכתי לטקסטים, אבל אף פעם לא הייתה לי הזדמנות כזאת, לשבת בחברותא עם טקסטים ממקורות שונים וזמנים שונים באופן מעמיק כזה. אפילו זה עוזר לי לגשת אחרת לטקסטים שאני קורא ביומיום, עיתונים, ספרים, דברים שאני מאזין להם- אחרת. המבט על הטקסטים הופך להיות יותר רב גוני ומשוכלל".
אחד הנושאים הנלמדים שהכי משפיעים עליו כמנהל הוא היחס בין עולם העשייה ושבת. "למדנו על הערך של השבת, החשיבות שלה לאורך ההיסטוריה. תמיד הייתי סוציאלי יותר, והדבר הזה מאוד חידד לי את ההפרדה בין מנוחה לעבודה, את ההתייחסות שלי לעובדים עימי מבחינת סופשבוע וניתוק, חופשות, לזכור שהעובדים הם קודם כל בני אדם".
רון שמח להכיר את עולם הספרים היהודי, המפגש אישש את הציפיות שהיו לו קודם "תמיד טענתי שהטקסטים של היהדות מבטאים מגוון רחב של קולות וגוונים, וזה לא משהו חד גוני כמו כל מיני ציטוטים בפייסבוק שנראית בהם אמירה נחרצת, ועכשיו אני מכיר ויודע יותר. הארון מלא ומגוון, אפשר להתעמק ותמיד למצוא חוכמה לסוגים שונים של דעות ואנשים. יש איזושהי תפיסה בקרב ציבורים מסוימים שהיהדות היא שורה ארוכה של ציוויים, עשה ואל תעשה וכשאתה קורא את הדברים עצמם, רואה את הלבטים ואת הדרכים השונות, שלא נדבר על השפה הפיוטית, עברית שאפשר להתענג עליה, מקבלים תמונה רחבה ועמוקה יותר"
לאחר שנים רבות בצפון, בכפר ורדים וצפת, רון ועמירה עברו להתגורר ביפו. להם שלוש בנות נשואות, שישה נכדים ובן צעיר סטודנט.
