מחשבות על טיול לימודי ראשון מעבר לים.
לא פשוט לעזוב את הארץ. אפילו לא לכמה ימים. ארץ ישראל היא הבית, היא האחת והיחידה בשבילי ולכן מעולם לא חשתי צורך לעזוב אותה.
ובכל זאת, ידעתי מהרגע הראשון שבו נבחרתי לתפקיד ראש עיריית בית-שאן, שלצד אהבתי הגדולה למקום שלנו, יש ערך עצום בלהביט החוצה — ללמוד, להשוות, לשאוב השראה.
וכך יצאתי, לראשונה בחיי, לסיור לימודי בחו"ל. יחד עם חבורת ראשי רשויות מהאזור, במסגרת אשכול כנרת-עמקים ובשיתוף ארגון "קולות", יצאנו למסע באיטליה. עברנו בין נאפולי, מינורי, קפרי ועוד, ובכל תחנה למדנו משהו חדש על תיירות, על עירוניות – ועל עצמנו.
כבר בתחילת הדרך הבנתי דבר אחד חשוב: הכי חשוב עם מי אתה נוסע ולא לאן אתה נוסע. הידע וההשראה הגיעו גם מהסביבה ואפילו הנוף, אבל בעיקר מהאנשים סביבי – שותפים מלאי ידע, לב פתוח ורצון אמיתי לשתף פעולה.
5 כללי אצבע שאספתי בדרך:
1. תתמקדו. ערים שלמות כאן חיות ונושמות סביב דבר אחד בלבד – הלימון, לדוגמה. זה מזכיר לנו שיתרון יחסי ממוקד יכול להיות מנוע צמיחה של ממש.
2. פשטות מנצחת. לא הכול חייב להיות נוצץ. לעיתים, דווקא מקומות פשוטים, שמתחזקים אותם באהבה ובקפדנות, מזמינים הרבה יותר מתפאורה יקרה.
3. תיירות היא ברכה ואתגר בעת ובעונה אחת. היא מזמנת פרנסה וחיים – אבל גם שוחקת ומפריעה לתושב הקבוע. צריך לדעת לאזן.
4. תשתיות רחבות הן תנאי להצלחה תיירותית. לא מספיק אתר יפה. תיירות מחייבת רתימה עירונית מלאה – תחבורה, ניקיון, שירותים משלימים ובעיקר תושבים שמדברים תיירות.
5. הזמן שבין לבין הוא הכי יקר. דווקא בהמתנות למטוס, לאוטובוס או לסירה – נוצרו הרגעים החשובים ביותר. שם, בשיחות בין ראשי הרשויות, נולדו רעיונות, שיתופי פעולה וחברויות שילוו אותנו בהמשך הדרך.
לא פעם דיברנו, אני ועמיתיי, על חשיבות המפגש האנושי. ראשי רשויות יודעים טוב מכולם עד כמה התפקיד בודד וכמה חשוב הידע שנמצא אצל האחר. כוחנו טמון בשיתוף. היכרות בלתי אמצעית עם אנשים טובים, עם רצון אמיתי לעבוד ביחד – זו אולי המתנה הגדולה ביותר מהסיור הזה.
אני מודה מקרב לב לאשכול כנרת-עמקים על הובלת המהלך, לארגון "קולות" על העומק והכוונה, ליאיר המדריך שלנו, שהיה גם מורה, גם מלווה וגם שותף למסע.
אני חוזר הביתה, עם נשימה רעננה, תובנות חדשות ורוח גבית – להמשיך בעשייה למען בית-שאן היפה שלנו.
